האם התקשורת שלכם עם רופאים מומחים צריכה להיעשות באנגלית?

התשובה לא חד משמעית, אבל בכתבה זו יש נתונים מעניינים שיכולים לעזור לכם להחליט. בסוף הכתבה יש גם סרטון לקינוח.

Have you ever wondered how crews on ships at sea communicate even though they come from different countries? In 1983, a group of linguists and shipping experts created a new system of communication called Seaspeak to avoid confusion. Though based on English words (being the most common language), this unique language facilitates communications at sea. Alas, there are not many other professions that have a unique universal language. And that includes the medical world.

Words are little capsules of meaning – they contain and trigger emotions, they are symbols and they help us understand. Even though Hebrew is the official language in Israel, many hold the notion that it does not suffice as a professional language for medical communications with doctors. Israeli doctors, Hebrew speaking doctors. And so, the eternal question my pharma clients ask on a weekly basis is this: Should we communicate our messages and educational initiatives in English or Ivrit?

I must admit that the rationale behind the reasons to communicate in English is sometimes logical. For example, if campaign materials are aimed at international audiences on social media platforms or in conferences. But more often than not, companies make the odd decision of communicating in English because it just “sounds better” or “sounds more professional.”

מסיבה כלשהיא עדיין רווחת האמונה שמומחים בישראל מעדיפים חומרים שיווקיים באנגלית. ועכשיו, עם יד על הלב. כשאתם קוראים את המילים האלה, בעברית, שפתחו את הפיסקה החדשה שאתם קוראים, האם אתם מרגישים נוח יותר? נעים יותר? שהמילים זורמות לכם טוב יותר? או שעכשיו שעברנו לעברית זה נשמע פחות טוב? פחות מקצועי? הניחוש הפרוע שלי הוא שבחרתם באפשרות הראשונה.

נכון, עברית היא שפה מגדרית. היא קשה, מסורבלת, ואפילו לפעמים לא כזו יצירתית כמו אנגלית. יש שיאמרו שבעברית השפה הרפואית דלה יותר, ובאנגלית הכול נשמע ברור יותר (ואני, כדוברת אנגלית בבית אהיה הראשונה להסכים איתכם!). עם זאת, חלה התקדמות מרשימה במילון הרפואי בעברית, ויש לנו פתרונות יצירתיים למונחים לועזיים מורכבים.

שאלת השפה אינה תמיד נושא שחושבים עליו בכובד ראש ופעמים רבות ההכרעה בעניין השפה נעשית כלאחר יד. לצערי, לא מעט חברות פארמה בוחרות לשלב את העברית והאנגלית. המקרה הפחות מלבב הוא כשרואים את השילוב הזה באותו פריט...(ולא, השילוב שנעשה כאן בכתבה אינו מומלץ. הוא נועד כדי להעביר את המסר בצורה הברורה ביותר!...).

נתונים מהשטח

לאורך מרבית שנותיה, התבססה מערכת הבריאות בישראל על זרם ניכר של ״רופאים עולים״ – רופאים אשר הוכשרו בחו"ל ועלו ארצה. כיום, רופאים עולים הם קבוצה קטנה יחסית. 43% ממקבלי רישיון רפואה בשנת 2016 היו בוגרי בתי ספר לרפואה בישראל, 37% ממקבלי הרישיון היו ישראלים שלמדו בחו"ל ורק 16% היו רופאים עולים.

לפי ההסתדרות הרפואית בישראל, שיעור מעבר לכלל בחינות ההתמחות הוא 93% למי שלמד בישראל, 75% למי שלמד בהונגריה, ואחריהם ירדן, גרמניה, ליטא, ומדינות אחרות, בעיקר במזרח אירופה. נתון מעניין נוסף הוא שזרם הרופאים הלומדים בחו״ל וחוזרים לארץ הוא בעיקר ילידי הארץ. הם נוסעים ללמוד בעיקר במדינות מתפתחות, זאת בניגוד לרופאים ממדינות אחרות הלומדים במדינות דומות למדינה בה גדלו – למשל, בניו-זילנד קולטים בוגרי רפואה ממוסדות בבריטניה ובארה״ב, שוויץ קולטת בוגרים מגרמניה, צרפת ואיטליה.

אז לא רק שרופאים שחוזרים ארצה הם ילידי הארץ, הם גם לא תמיד דוברי אנגלית, והמדינה בה למדו אינה ״דוברת אנגלית״. התרבות, השפה, הסגנון, והניואנסים בעברית נשמרים, גם בקרב אלה שכבר קראו מאות מחקרים וכתבו טזה או שניים באנגלית.

איך תדעו אם לכתוב לקהל היעד שלכם בעברית או באנגלית?

כשאתם מחליטים באיזו שפה תתקשרו עם רופאים חשוב להביא שיקולים שונים בחשבון, ולא רק מה ״נשמע לכם טוב יותר״. כדי לענות על השאלה מהי השפה הנכונה עבור המוצר או השירות שלכם תצטרכו לשאול את עצמכם עוד כמה שאלות מנחות. הנה מספר דוגמאות:

• היכן תפיצו את התכנים שמיועדים לרופאים? והאם הם מיועדים רק לרופאים ישראלים?

• האם החומר הכתוב הוא לשימוש נציגים רפואיים? אם כן, האם הם הולכים לדבר בעברית עם הרופאים? או שהדברים יוצגו באנגלית?

• האם אתם מתכננים גם אתר העשרה רפואית? אתר מוצר? אם המשאבים שלכם מאפשרים לכתוב את האתרים בכל שפה שרק תרצו מבלי לפגוע ברמת התכנים, באיזו שפה הייתם בוחרים לעשות זאת?

• האם רופאים יקבלו מכם חומרים כתובים שונים ממקורות שונים? למשל רשתות חברתיות, כתבות, חומרים בכנסים? ובאיזו שפה יהיו החומרים האלה? מומלץ מאוד שתהיה אחידות.

• האם הסיבה לכך שאתם מעדיפים אנגלית היא שיש לכם חומרים מחו״ל שבהם אתם רוצים להשתמש? אם כן, באיזו שפה יהיו החומרים האחרים שתפיצו?

והמלצה אחרונה – אם בכל זאת השאלות שכאן הותירו אתכם מבולבלים, אני ממליצה לפנות לחמישה רופאים לפחות שיש לכם קשר טוב איתם ולשאול באיזו שפה ירצו לקבל את המצגת, לקרוא את האתר וכו׳. מדגם מייצג של הלקוחות שאליהם מיועדים החומרים הכתובים שלכם יאפשר לכם לעשות החלטה מושכלת. וודאו שאתם פונים לרופאים בסגנונות שונים (גיל, ותק, אזור בארץ).

ועכשיו, רגע לפני שאתם יוצאים מכאן, הרשו לי לקנח בסרטון נחמד שנעשה בישראל, על ידי ישראלים, שבו משתתפים ישראלים. למה הוא באנגלית? כנראה כי הוא מיועד לתושבים מחו״ל (בלבד). הסרטון הזה היה מה שהצית לי את הרעיון לכתוב על הנושא השנוי במחלוקת בעניין העברית והאנגלית בתכנים המקצועיים.